הרהורים- הכנה לחופש הגדול…

בימים לפני שתל אביב הפכה להיות TLV
לפני שהמציאו מילים כמו סלפי, שיימינג, ו"אין דברים כאלה!"
וגם הכלה, קבלה ואמפטיה לא היו עוד בנמצא…
לפני שצצו יועצים ויועצות לכל דבר ועניין
והעולם הפך לסופרמרקט ענק
שהולכים בו לאיבוד…
היינו קמים בשבת בבוקר מלאי התרגשות
לובשים בגדי ים
אורזים תיק עם מגבות
ממלאים צידנית בירקות, ביצים קשות וכריכים עם גבינה לבנה
(וממש לא חושבים שחלב לא בריא, שהירקות מרוססים או שלחם כוסמין עדיף)
ונוסעים ליום שלם לים רחוק!
יש!!!
יום שלם במים
אחותי ואני
מתאמנות על עמידות ידיים וגלגולים "בעומק"
מדמיינות שאנחנו כוכבות הוליוודיות, רוקדות ושרות בין הגלים
מנפנפות בשערנו הארוך לכל עבר ומרגישות הכי יפות שיש…
בוראות עולם שהוא רק שלנו.
ביצה קשה ביד אחת- עגבנייה בשנייה
המיץ האדום מטפטף אבל למי אכפת…
לא חם לנו, לא דביק לנו, לא משעמם לנו
אין זמן, אין מקום, אין קושי
שעות של אושר צרוף
ככה עד הערב, עד שקיעה אדומה
הגוף ספוג שמש והנפש שִמחה…
במכונית (בלי מזגן אבל למי אכפת?)
מהמושב האחורי מסתכלת על עצמי במראה
ובודקת את השיזוף
(מחר אלבש חולצה לבנה!)
וכבר רבות ביננו מי ראשונה במקלחת…
אם זה היה כבר קיים אז, הייתי אומרת ברגע ההוא- אין. אין דברים כאלה.

ועכשיו הלב שלי נצבט.

>>> מאחלת לכם חופש גדול עם הרבה בילויים "קטנים-גדולים" שלא עולים הרבה כסף ועדיין- הכי מרגשים בעולם! (*כמו מה למשל? ראו טיפ מצורף)