משפחה- לא ברור מאליו! הרהורים ליום המשפחה

ממש לידי, באולם הנוסעים הנכנסים בשדה התעופה, עומד זוג עם ילדה בת 9 בערך. הילדה נצמדת לאימא ומניחה עליה את ראשה.

האימא לא שמה לב. עיניה סוקרות את החלל. הידיים שלה שמוטות לצדדים. הגוף חצי מוטה הצידה. היא לא מחזירה חיבוק. בכלל לא שמה לב.

אחרי כמה שניות הילדה מתנתקת ממנה ומנסה לעבור לאבא. אותו דבר בדיוק. היא נשענת עליו בזהירות, כמו מנסה לבדוק אם זה בסדר, אם אפשר להמשיך…

הוא שם בגופו אך מחשבותיו במקום אחר לגמרי. לא מבחין כלל במה שקורה פה. הילדה מרפה.

מה עובר לה בראש? אני תוהה.

הלב שלי יוצא אליה. בא לי לחבק אותה. עכשיו ומייד.

וכל אותו זמן האימא קוראת לה 'לירוני' ומסבירה לה באריכות על שדה התעופה ניו-ארק המופיע על הצג הגדול, ואיפה הוא נמצא, ומתי היתה שם, ומה עשתה….

"פחות להסביר גברת!" אני רוצה לצרוח לעברה. "חבקי את הילדה שלך!!!"

ולא עושה דבר.

******

יום המשפחה. תזכורת לכולנו. שום דבר כאן לא ברור מאליו.

כל כך קל להתבלבל, לא לשים לב, להפנות גב, להתנהג באופן לא מכבד. למי שהכי-הכי חשוב לנו בעולם.

ימי משפחה קרובים, שמחים ואוהבים לכולנו- כל ימות השנה.