עוד רגע אנחנו כבר מגיעים ל"אחרי החגים" והילדים יחזרו לשגרת הלימודים- הפעם על אמת.

קחו בחשבון שהרגלים עדיין לא הופנמו וזה ייקח קצת זמן: ללכת לישון מוקדם, להתעורר בבוקר ולהתארגן באופן עצמאי ובזמן סביר לגן ולבית הספר,

להיפרד מכם בבוקר (הקטנים), להכין שעורי בית ושאר מטלות (הגדולים יותר), לארגן את התיק וכו'.

היו סבלניים. כמובן גם ברורים ועקביים ויחד עם זאת תפרגנו את הזמן הזה. שבוע-שבועיים לחישוב מסלול מחדש. זה מאוד יעזור להם!

ככל שתהיו יותר איתם ובעדם, כך הם ייכנסו למסלול מהר וטוב יותר.

שתהיה שנת לימודים מוצלחת:)

אמרו לנו שילדים יכניסו אושר ושמחה לחיים שלנו – אבל שכחו לספר שהם יביאו איתם גם ימים מלאים הסעות בלתי פוסקות, ארוחות ערב, מקלחות והמון המון עבודה מייגעת.

האם אפשר ליהנות בתוך הטירוף הזה? איך הופכים את הלימון ללימונדה?

7 צעדים בדרך להיות הורים מאושרים, מאמר שלי לשימושכם

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4138320,00.html

כמו בכל תחילת שנה חדשה אנו מבטיחים לעצמנו הרבה הבטחות (ומתכוונים לזה ממש מכל הלב): "השנה הזאת תהייה אחרת! בטוח!"

ואז מגיעים החיים וכל מה שהם מביאים איתם. ושוב-  אנו מוצאים עצמנו במקומות ש… איך לומר? לא ממש מחמיאים לנו.

אז הנה, במיוחד בשבילכם, משהו להתחיל איתו. לא "ה מ ה פ ך!!! מעכשיו להרגע…" כי אין דבר כזה (ושלא יספרו לכם סיפורים),

אבל כן 7 שינויים שאפשר להכניס אותם לחיים, שיעשו את ההורות שלכם קלה ומהנה הרבה יותר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4138320,00.html

ביטוי מתקופת הסרטים האילמים של פעם, כשרצו לצלם סצנות אינטימיות היו מורחים וזלין על העדשה כך שהתמונה יצאה מטושטשת ו"מרומזת"…

גם בהורות הפטנט הזה יעבוד נהדר לטובתכם: לא כל דבר צריך לראות, לא מכל דבר שווה לעשות עניין. בדקו את עצמכם- כמה פעמים ביום אתם מעירים לילדים שלכם?

אם התשובה היא "הרבה" – מרחו וזלין על העדשה. עגלו את הפינה.

הנה עוד דרך, פשוטה ונפלאה, לשחרר את עצמכם ואת הילדים שלכם.  תהנו:)

אנחנו חיים בעידן של טכנולוגיה כל כך מפותחת, אז למה שלא נעשה בה שימוש לטובתנו ולטובת ילדינו?

מזמינה אתכם לבנות playlist (רשימת האזנה) המתאימה לצרכים של הילדים שלכם בשלבים השונים של היום- מוסיקה רגועה, מוסיקה מצחיקה, מוסיקה לריקודים וכו'.

יופי להשתולל עם זה, יופי להירדם עם זה ויופי להתעורר עם זה!

הבדיקה המקדימה הזו יכולה בהחלט לעזור לנו להבין מה קורה לנו בפנים,

איפה ומה בדיוק קשה לנו ולאיפה אנחנו רוצים להוביל את השיחה.

העיבוד המקדים עושה הבדל גדול, ומאפשר לנו להגיע לשיחה מגובשים ומאורגנים יותר רגשית.

אם אתם רוצים לייצר שיתוף פעולה עם הילד שלכם, הימנעו, עד כמה שניתן, לכעוס עליו

כי כשאתם כועסים, התפקוד שלו, כמה מפתיע, יורד פלאים. (בדיוק כמו של כולנו אגב… גם אנחנו לא מתפקידים טוב מול כעס).

הזכירו לעצמכם שאתם כרגע מלמדים אותו משהו, ושכל תשומת הלב שלכם ושלו צריכה להיות שם. בדרך זו מובטחת הצלחה גדולה יותר.

אלי יקרה,

את לא מפסיקה להפתיע ביכולתך להעביר לכתב תחושות ורגשות מתסכלים בדרך חיננית ומחויכת,

שבסופה כל אחד מוצא את עצמו אומר: למה חשבתי שזה כל כך מסובך?

לא רק שיש הבהרה למצב – אלא את מציידת את הקוראים בתובנות לחיים.

כרגיל נהניתי לקרוא, אין כמוך!

מירי

היי אלי היקרה,

כשהסדנה הסתיימה הרגשתי שנשמטה הקרקע מרגליי כי הייתי מחכה באופן קבוע למפגשים שלנו

עכשיו אני עדיין מחכה אך המאמרים שלך כל כך נכונים כאילו את מדברת אל כולם ולכל אחד באופן אישי

אני מקפידה לקרוא את המאמרים שלך, את לא יודעת כמה את עוזרת לי ומחזקת אותי…

אין אדם שיש לו ילדים שלא חווה את מה שאת כותבת עליו…

ובמיוחד אני אוהבת לראות איך תמיד את עושה משחור וקשה – לבן ורך …

אני אוהבת אותך מאד. בזכותך אני אמא טובה יותר ..

מחכה בכיליון עיניים למפגשים הבאים, לעוד סדנה …

חיבוק גדול ממני ומהילדים שבזכותך הם חווים אמא טובה יותר

נאוה אפרייט