בסופו של דבר הכל זה החלטה. ותרגול. בחרו תכונה שהייתם רוצים שתהיה לכם, שיכולה לעזור לכם בהורות (סבלנות, התעניינות, הקשבה, רוגע, שטותניקיות…),

ופשוט שחקו אותה כאילו היא כבר שלכם. נשמע מוזר? אולי. אך אפשרי. מניסיון. ובחסות פורים- הכל עוד יותר אפשרי.

גם אם זה לא יהיה מושלם מייד (וזה לא יהיה), אל ייאוש- ההתמדה תקרב את ההצלחה!

באנגלית זה נשמע יותר טוב- '  practice makes perfect' … יאללה לעבודה!

ותיהנו. אחרת בשביל מה כל זה?

אנחנו דורשים מהם לא לבלות שעות מול המסכים, להגיד רק את האמת, לא לדחות למחר ולהתמיד בבחירות שהם עשו.

אבל בו בזמן אנחנו לא יכולים להעביר רגע בלי הסמארטפון, עושים פרסה גם במקום שאסור ודוחים את הדיאטה לראשון הבא.

מאמר שלי שבא להזכיר שילדים הם בני אדם – בדיוק כמונו. תיהנו:)

מאמר 

"אנשים עורכים מסעות כדי להשתוות לגובהם של הרים, לממדי הענק של הגלים בים, למסלולים הארוכים של נהרות,

למרחבי האוקיינוסים, לתנועתם המעגלית של הכוכבים… והם חולפים על פני עצמם מבלי להשתהות כלל".  סנט אוגוסטין

עד כמה אנחנו מכירים את עצמנו? עד כמה אנחנו באמת מודעים להתנהגות שלנו, לבחירות שאנחנו עושים, לרף המוסריות שלנו?…

אני מוצאת עצמי תוהה בעניין הזה לאחרונה. לכאורה- מכירים! ברור, לא? אבל… האמנם?

תמיד אני חושבת שאנחנו כל כך קרובים אצל עצמנו כך שלא פעם חסרה לנו פרספקטיבה. ולא תמיד זה לטובתנו.

מה שברור לנו זה מה אנחנו מצפים מהילדים שלנו: להיות טובים ונכונים, להיות ראויים, להיות תמיד מוסריים… כמונו?

מעניין לבדוק.