גיל ההתבגרות

על קשר ותקשורת אז והיום…

כשאימא שלי היתה ילדה קטנה בקרית חיים, אנשים לא היו נועלים את דלת ביתם. כל מי שחפַץ לבדוק מה נשמע, מה קורה, מה מתבשל, פשוט קפץ לביקור,

ככה מעכשיו להרגע, ללא כל התראה מוקדמת. כשנכנסו הטלפונים לבתים (ופעם זה היה סיפור -סיפור, היו צריכים להזמין קו ולחכות בתור חודשים! תארו לכם…),

אנשים עברו לתקשורת קצת שונה- מידי פעם שיחות התעניינות בטלפון (קצרצרות וענייניות, שיחת טלפון היו יקרות בטירוף!) וכשרצו לבוא לביקור תיאמו זאת מראש.

היום? היום אנחנו בסיפור אחר לגמרי.

מי יעז להגיע לביקור לא מתוכנן? כמעט ואין דבר כזה. בכלל- למי יש זמן לקפוץ לביקור? למי יש זמן ופניות להקשיב למה נשמע, מה קורה ומה מתבשל אצל אחרים?

בקושי עם שלנו אנחנו מסתדרים… אז אנשים קובעים מראש, טנטטיבית כמובן, כי-מה-אנחנו-יודעים-מה-יהיה?…. ורוב הסיכויים שהפגישה תתבטל או לפחות תידחה למועד אחר, טנטטיבי כמובן.

שיחת טלפון בין חברים? זו כמעט תמיד תוקדם ב-אסמס: "ערה?", "פנויה?", "יכולה לדבר?"… ואז. רק אז. תתקיים תקשורת. איזושהי.

תוך כדי שאתה כמעט תמיד לא יכול שלא לשים לב שהצד השני עסוק במקביל במשהו נוסף- עונה למיילים, משחק באיזה משחק מחשב עצבני ומצפצף,

וגם אתה עצמך לא מבזבז זמן יקר ומוצא עצמך תוך כדי חוזר לכל אלה שחיפשו אותך בווטסאפ עוד מהבוקר…

אח! תקשורת תקשורת. חשוב!

האורך כן קובע! הטיפ השבועי

רוצים לדעת אם השיחה שסיימתם עכשיו עם ילדכם היתה מוצלחת?

בדקו כמה מתוכה אתם דיברתם וכמה הוא. אם הוא דיבר יותר, הרבה יותר, הרבה-הרבה יותר, השיחה היתה טובה ואפילו מצוינת,

ויש סיכוי גדול שאכן היא תייצר שינוי של ממש שאפשר יהיה לראות ולהרגיש אותו.

אם קרה ההיפך, כלומר אתם דיברתם רוב הזמן, כנראה זו היתה שוב שיחה מהסוג ההוא שבסופה אתם עושים וי ומסכמים- "דיברתי עם הילד"

ובתוך תוככם יודעים היטב שלא באמת…

איך מדברים עם ילדים כך שיקשיבו לנו? מאמר השבוע

ולא סתם – איך מדברים איתם על נושאים "נפיצים" ונשארים בחיים ואפילו מצליחים לפתח איתם שיחה טובה סביב אותו נושא ?

כל זה במאמר שלי המצורף כאן לשימושכם.

מאחלת לכם שנה חדשה נהדרת רצופה בשיחות מופלאות עם ילדיכם:)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4148038,00.html

מה אתם אומרים על "מחוברים"?

אצלי, כמובן, התחושה הראשונית היתה אי נוחות גדולה, וכמעט באותה שנייה צצה השאלה- למה לעזאזל אנשים עושים את זה?

למה הם צריכים את זה?? אוקיי…פרסום. חשוב! אבל דרור רפאל? אורלי וגיא? מי לא מכיר אותם?

ורגע- זה לא עושה בדיוק את ההיפך ממה שהם רוצים להשיג?

וכמובן שיש לי המון מה להגיד על הילדים של שנחשפים שם, בייחוד הצעירים שבהם, אלה שעדיין אין להם שיקול דעת להחליט אם זה טוב ומתאים להם אם לאו,

ובכל מקרה, אף אחד לא באמת שואל אותם וכל הכביסה האינטימית של הוריהם מתכבסת לה לעיניי כל ומספקת את יצר המציצנות של הציבור כולו…

ואיך הם מתמודדים עם זה  עכשיו בבית הספר ומה יקרה להם מאוחר יותר לכשיגדלו ויסתכלו על כל זה בעיניים בוגרות יותר?…

מי שמכיר אותי (וזה למה "כמובן"), יודע שאני באה ממקום ומזמן בו לא היה מקובל כל כך לדבר על עניינים פרטיים ואינטימיים.

הכל היה אפוף מבוכה ובושה, חסוי וחסוד. לא זוכרת את עצמי מדברת על מין עם חברותיי הטובות, לא על מה שעושים, לא על פנטזיות… הס מלהזכיר.

כלום לא סיפרתי. הייתי הילדה הכי סודית בעולם. אפילו החזייה הראשונה היתה עניין מביש. זוכרת שהקפדתי ללבוש מעליה גופייה,

שחס וחלילה הבנים לא יראו ושלא יעשו מזה עניין וכו-לם ידעו…. תארו לכם. (וואלה אני נשמעת עתיקה:) )

היום, לעומת זאת, הכל בחוץ. תרתי משמע, בכל מובן אפשרי. הרבה פעמים זה כבר מוגזם, בוטה וצורם וממש מטריד בעיניי.

אלא שיחד עם זאת, אני שמה לב למחשבה חדשה שעוברת לי בראש- איזה כייף להם שהם מסוגלים ככה לשחרר!!

להוציא את האמת לאור, על כל חוסר האטרקטיביות שלה, בלי חשבון לאף אחד בעולם, ככה עד הסוף,

ובעצם להראות לנו שכולנו בסוף (או בעצם בהתחלה) אותו דבר: שבריריים, פגיעים והכי רוצים בעולם שיאהבו ויעריכו אותנו.

בבואנו לדבר עם ילדים על נושא קשה, כדאי שנבדוק איפה אנחנו בסיפור הזה…

הבדיקה המקדימה הזו יכולה בהחלט לעזור לנו להבין מה קורה לנו בפנים,

איפה ומה בדיוק קשה לנו ולאיפה אנחנו רוצים להוביל את השיחה.

העיבוד המקדים עושה הבדל גדול, ומאפשר לנו להגיע לשיחה מגובשים ומאורגנים יותר רגשית.

למי שפספס- הנה ההקלטה של הוובינאר שלנו!

אפרופו מונדיאל- אני לא יודעת איך אתם העברתם את הערב הראשון של התחרויות,

אני ביליתי אותו עם שי צפיר בוובינאר המשותף והמאוד מהנה שהעברנו בנושא "כשההורים לא מסכימים".

למי שהשתתף ורוצה להקשיב שוב, ולמי שנרשם ולא הצליח להתפנות, מצרפת קישור להקלטה

(ובו בזמן על כפתור הקונטרול)  לחץ כאן

חשוב לקחת בחשבון שב-2 דקות הראשונות רואים רק אודיו ובדקה השלישית עולה המצגת.

כמו כן חשוב להגביר את הקול בהתחלה בכדי לשמוע  -לקח לנו זמן עד שקיבלנו פידבק שלא שומעים אותי מספיק חזק.

מקווה שתיהנו ותפיקו ערך מההרצאות:)

ילדים קטנים- בעיות קטנות, ילדים גדולים- בעיות גדולות

מכירים?

גם כשאנחנו מדברים על פחדים, זה ככה. פתאום כשילד מתחיל לפחד מדברים מציאותיים (ולצערנו לא חסר ממה לפחד),

אנחנו מוצאים עצמנו מתגעגעים לתקופה הקסומה ההיא של המפלצות והנמרים…

אז כן, אין ברירה חברים. דברים לא קלים קורים בחיים (ולצערנו גם קשים ומזעזעים), והילדים שלנו נחשפים אליהם,

אם דרך אמצעי התקשורת ואם דרך חבר שמעלה את הנושא.

מה שמזמין אותנו גם לעלות כתה. לצמוח עם הילדים שלנו ולהעז לדבר גם על נושאים שאפילו לנו קשה איתם.

להתמודד באומץ ובבגרות.

כי היום ילדים רואים, שומעים ומתעניינים. שואלים שאלות נוקבות ומצפים לתשובות, ותפקידנו לספק אותן. לתת מענה ראוי.

לא פרטני מידיי, כמובן, בהתאם לגיל ולהבנה, אך עדיין אמיתי ומכבד.

מאחלת לכולנו ימים של שקט, ושהרעש היחיד שיטריד אותנו יהיה המולת המונדיאל כל לילה מהמקלטים של השכנים מסביב…

כשאבא נוכח נפקד

בעודי כותבת את הניוזלטר הזה קופצת לי חלונית במחשב המודיעה שאסי דיין נפטר. בום!

עם כל כמה שזה היה כבר כתוב על הקיר הרבה זמן, שראינו את ההתדרדרות והדעיכה, שהבנו שהוא לא יהיה איתנו עוד הרבה, זה מפתיע וקשה…

לא מזמן צפיתי בסדרה האוטוביוגרפית על חייו "החיים כשמועה" שהיא בדיוק כמוהו- אותנטית, אינטליגנטית, מרתקת ומכמירת לב.

אדם שהיה כל כך כל כך כשרוני, יצירתי, פורה, כריזמטי, שנון, יפה תואר… היה לו הכל, כולל נקודת פתיחה מבטיחה, ייחוס ומעמד,

ועם כל זה, חסר היה את אותו מרכיב חיוני ובסיסי לחיים- שמחה בלב.

כל חייו ניהל דיאלוג פנימי נוקב וכאוב עם אבא משה דיין שלא היה שם כשהיה צריך אותו, שלא חיבק ולא התפעל,

לא סיפק את אבות המזון החיוניים והבסיסיים כל כך לכל ילד, והותיר חלל גדול.

כל כך עצוב לחיות ככה. למות ככה.

זכרו ברוך ומבורך .

ילדים כן באים עם הוראות הפעלה! הטיפ השבועי

הם אפילו אומרים לנו מידי פעם מה בדיוק הם רוצים וצריכים:

"אני צריך חיבוק עכשיו", "זה מעליב אותי כשאת מדברת אלי ככה", "אתה לא מקשיב לי"…

הכי ברור ומדויק שאפשר. הלא כן?

מזמינה אתכם להיות מכוונים וקשובים. לכו איתם, באהבה, יד ביד.

לייעוץ וקביעת פגישה

054-4313245

קשה לכם להגיע לפגישת ייעוץ?


פגישות בסקייפ ובטלפון!

הטור שלי ב- Ynet הורים

לשאלות

לשאלות מכל סוג - אתם מוזמנים לפנות לפורום הורים

הרשמה לניוזלטר

לקבלת עידכונים וטיפים


דואר אלקטרוני:

קטגוריות