מסע נוסטלגי באלבומי תמונות של אימא ואבא שהיו קטנים, הכנת אלבום תמונות מתנה לסבתא וסבא

(כשהילדים לוקחים חלק פעיל כמובן, בוחרים, מדביקים ומקשטים), אפייה משותפת של עוגה ממש חגיגית,

ציור עם צבעי גואש או צבעי מים על בריסטולים גדולים (במרפסת, בגינה וגם על רצפה מכוסה ביריעת ניילון או עיתונים),

סיור בגינה עם זכוכית מגדלת, משחקים של פעם- גומי, חבל, חמש אבנים (זוכרים?), פיקניק בחורשה מוצלת, טיול אופניים,

טיולי מים ומערות (קריר!!), ציור על אבנים שמצאתם בטיול, ציור על מדרכות בגירים עבים,

בהייה בעננים (וכמובן לחפש בהם דמויות ופרצופים!), סיור צילום בטבע או בעיר, סיור צילום של גרפיטי…

הרבה פחות הוצאות לכם ומסר חשוב לילדים- הנאה לא כרוכה בהכרח בכסף! יש!!

אשמח כמובן לשמוע מכם על עוד רעיונות לבילויים מענגים שלא צריך לשלם עליהם.

כשאתם שומעים את צמד המילים "חופש גדול" מה עובר לכם בראש?

האם אתם חושבים ישר על בלגן, אין מסגרת, מסחטת כסף, שעמום, שוטטות בלילות, סכנות, רביצה, "אין יום ואין לילה"?

או שאולי אתם דווקא חושבים על כיף, בילויים משפחתיים, ים, בריכה, טיולים, נסיעות, אבטיח, ו"סתלבט"?

כל מה שרציתם לדעת על איך להתארגן לקראת החופש הגדול במאמר שכתבתי עבורכם.

להמשך קריאה לחצו כאן  מאמר

בימים לפני שתל אביב הפכה להיות TLV
לפני שהמציאו מילים כמו סלפי, שיימינג, ו"אין דברים כאלה!"
וגם הכלה, קבלה ואמפטיה לא היו עוד בנמצא…
לפני שצצו יועצים ויועצות לכל דבר ועניין
והעולם הפך לסופרמרקט ענק
שהולכים בו לאיבוד…
היינו קמים בשבת בבוקר מלאי התרגשות
לובשים בגדי ים
אורזים תיק עם מגבות
ממלאים צידנית בירקות, ביצים קשות וכריכים עם גבינה לבנה
(וממש לא חושבים שחלב לא בריא, שהירקות מרוססים או שלחם כוסמין עדיף)
ונוסעים ליום שלם לים רחוק!
יש!!!
יום שלם במים
אחותי ואני
מתאמנות על עמידות ידיים וגלגולים "בעומק"
מדמיינות שאנחנו כוכבות הוליוודיות, רוקדות ושרות בין הגלים
מנפנפות בשערנו הארוך לכל עבר ומרגישות הכי יפות שיש…
בוראות עולם שהוא רק שלנו.
ביצה קשה ביד אחת- עגבנייה בשנייה
המיץ האדום מטפטף אבל למי אכפת…
לא חם לנו, לא דביק לנו, לא משעמם לנו
אין זמן, אין מקום, אין קושי
שעות של אושר צרוף
ככה עד הערב, עד שקיעה אדומה
הגוף ספוג שמש והנפש שִמחה…
במכונית (בלי מזגן אבל למי אכפת?)
מהמושב האחורי מסתכלת על עצמי במראה
ובודקת את השיזוף
(מחר אלבש חולצה לבנה!)
וכבר רבות ביננו מי ראשונה במקלחת…
אם זה היה כבר קיים אז, הייתי אומרת ברגע ההוא- אין. אין דברים כאלה.

ועכשיו הלב שלי נצבט.

>>> מאחלת לכם חופש גדול עם הרבה בילויים "קטנים-גדולים" שלא עולים הרבה כסף ועדיין- הכי מרגשים בעולם! (*כמו מה למשל? ראו טיפ מצורף)

חג שבועות הוא זמן מעולה לעצור לרגע ולבדוק – מה התחדש השנה?

מה עשיתם שלא עשיתם אף פעם לפני כן, אלו הישגים היו לכם, מה העזתם לנסות, לגלות על עצמכם?

וגם- מה השתנה בחייכם? שלכם ושל הילדים שלכם. אפשר לנצל את החופש הזה ובאחת ההתכנסויות המשפחתיות

לפתוח סבב שיתופים בו כולם ייקחו חלק (עם מעט עזרה לצעירים בחבורה). מעניין מה תגלו!

כך שכשהוא מסמס או מתקשר אליכם זו התמונה שתראו על המסך! נכון שטון הדיבור שלכם יישמע לגמרי אחרת?

וכך גם כל השיחה…

זה מה שיזכיר לכם שבתוך המתבגר הזועף, המבולגן, חסר השקט והמנוח שלכם, שוכן גם משהו מהילד החמוד הזה.

והוא עוד ישוב… !

…"יש מקרים בהם אפשר ממש לשים את האצבע מתי זה קרה. מתי הילד המתוק שלנו עבר ממצב צבירה של ילד חמוד, נבון, קצת שובב, דעתן וסקרן – לילד מתבגר.

זה יכול לקרות בבוקר בהיר אחד או סתם במהלך אחר צהריים שגרתי, כשלפתע פתאום זה פורץ, ואנחנו מבינים: משהו כאן משתנה לנו מול העיניים.

הילד עובר פאזה. מה שהיה – היה. עכשיו אנחנו כבר בסרט אחר.

אצלנו זה קרה ערב אחד, ערב ככל הערבים לכאורה, כשבתי הבכורה הפציעה מחדרה והודיעה לי בטון מאוד חגיגי: "אמא, הלילה אני לא הולכת לישון, יצא לי קוקו מושלם!".

הסתכלתי עליה, מנסה לקלוט איזשהו חיוך… וכלום! הילדה רצינית להחריד. ואני מכירה אותה: היא חכמה, אינטליגנטית, בעלת חוש הומור מפותח. אז למה היא לא מחייכת?

לקח לי כמה שניות להבין. הילדה רצינית. היא אכן מתכוונת לזה. זה-זה! אבוי! זו לא היא שמדברת איתי כרגע – אלו ההורמונים המדברים מגרונה!

"ברוך בואך יקירתי", ברכתי את עצמי באמפטיה גדולה, "רגלייך עומדות בשערי השלב ההתפתחותי הכה-חשוב ומסעיר הקרוי 'גיל ההתבגרות'. וולקם".

מאמר שלי על גיל ההתבגרות. להמשך קריאה לחצו כאן מאמר

בסופו של דבר הכל זה החלטה. ותרגול. בחרו תכונה שהייתם רוצים שתהיה לכם, שיכולה לעזור לכם בהורות (סבלנות, התעניינות, הקשבה, רוגע, שטותניקיות…),

ופשוט שחקו אותה כאילו היא כבר שלכם. נשמע מוזר? אולי. אך אפשרי. מניסיון. ובחסות פורים- הכל עוד יותר אפשרי.

גם אם זה לא יהיה מושלם מייד (וזה לא יהיה), אל ייאוש- ההתמדה תקרב את ההצלחה!

באנגלית זה נשמע יותר טוב- '  practice makes perfect' … יאללה לעבודה!

ותיהנו. אחרת בשביל מה כל זה?

אמרו לנו שילדים יכניסו אושר ושמחה לחיים שלנו – אבל שכחו לספר שהם יביאו איתם גם ימים מלאים הסעות בלתי פוסקות, ארוחות ערב,

מקלחות והמון המון עבודה מייגעת. האם אפשר ליהנות בתוך הטירוף הזה?

7 רעיונות שיעזרו לכם להפוך את ההורות שלכם למקום פחות מייגע והרבה יותר מהנה. כל ימות השנה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4138320,00.html

ואני מתכוונת גם לבית הפיזי, לשכונה בה ביליתם שנים רבות ומשמעותיות מחייכם, לגינה ולמגרש המשחקים בהם שיחקתם שעות על גבי שעות,

ואפילו בית הספר היסודי אליו הלכתם (תתפלאו, אבל זה ממש יכול לעניין אותם לבקר בכל המקומות האלה!), וגם לסיפורי המשפחה והילדות שלכם.

להבין קצת יותר מי זו אימא ומי זה אבא כבני אדם. כילדים. אם עדיין לא עשיתם זאת- יום המשפחה הוא הזדמנות נהדרת!

לא תאמינו עד כמה הילדים שלכם יעופו על זה!

בדברים שניסיתם ולא הצלחתם (ואולי ממשיכים ומנסים עד עצם היום הזה ממש…), בטעויות שטעיתם,

במעשים או אמירות שאתם מתחרטים עליהם… גם זה חלק חשוב במודלינג שלכם.

לתת מקום למקומות הפחות מוצלחים שלכם, הפחות "נוצצים" בכם. והנה אתם מקצרים את הדרך לרגע בו הם יבואו לספר לכם על המקומות האלה אצלם,

וגם- הם ירגישו קרבה גדולה יותר לכם מהמקום הכל כך אנושי הזה ש(גם) טועה.

לא תאמינו כמה מהר זה יגיע!